אוניברסיטת בר-אילן

הפקולטה למדעי היהדות

לשכת רב הקמפוס


ד ף   ש ב ו ע י

מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות

מספר 864

פרשת שלח לך, תש"ע

למה סולמות? עיון בגרסת רש"י

יוסי מורגנשטרן

פתח תקווה

בשובם של המרגלים מלתור את ארץ כנען הם מציגים דברים קשים לפני בני ישראל מדוע אין באפשרותם לרשת את הארץ: "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם" (יג:כח).

בתגובה ובמאמץ לשכנע את העם שלא כך הדברים, ואפשר להצליח במשימה, כלב פונה אל העם בדברים האלה: " וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל משֶׁה, וַיּאמֶר עָלה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (יג:ל). בקריאה ראשונה היינו מבינים שכלב רוצה לומר לעם שלא כדברי המרגלים 'בואו נעלה לארץ כנען, שכן ביכולתנו לרשת אותה!' או כלשון הרמב"ן (שם):

וזה טעם " ויהס כלב" – כי שתק אותם ואמר עלה נעלה וגו' כי יכול נוכל לה – לומר: אמת הוא שהעם חזק אבל אנחנו נחזק מהם ומעריהם הבצורות, על כן אמר "לה".

לאור זה מתקשים אנו בהבנת דברי רש"י על המילים "עלה נעלה": "עלה נעלה – אפילו בשמים והוא (=משה) אומר עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו". אם הוא מפרש "עלה" – לשמים, למה נקט לשון "בשמים"? וכן מה הצורך להשתמש בסולמות? מפרשי רש"י בכל הדורות התקשו לספק הסבר המניח את הדעת. [1]

      ידוע שפירוש רש"י על התורה היה הספר העברי הראשון שהודפס. והנה באחד הדפוסים הראשונים של רש"י, בדפוס רומא לפני שנת ר"מ, [2] מצויה בדברי רש"י הגרסה הזאת: "עלה נעלה, אפילו אם היו הערים בצורות עד לשמים והוא אומר לנו עשו סולמות ועלו שם היינו מצליחים בכל דבריו".

      דברי רש"י אלו תואמים מאוד את דברי המרגלים, כמסופר בדברים (א: כח) ובפירוש רש"י שם: "אָנָה אֲנַחְנוּ עוֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמוֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם" .

ורש"י מפרש שם: "דברו הכתובים לשון הבאי". רש"י מסביר שהמרגלים הגזימו ותיארו את הערים הבצורות כאילו הן בשמים, ולכן דברי ההרגעה של כלב בספר במדבר כוונתן: 'אף אם נדמה לכם שהערים הבצורות כל כך גדולות ומגיעות לשמים, נוכל להצליח ולרשת אותן על ידי סולמות שמשה יצווה לעשות! "כי יכול נוכל לה"!

      דברי רש"י בגרסה המופיעה בדפוס רומא מבהירים את פירושו שהיה קשה להבנה שנים רבות. [3]



[1]   לדוגמה, שפתי חכמים: דאם לא כן הוה ליה למימר "נעלה וירשנו", "עלה" למה לי? אלא "עלה נעלה" מכל מקום, אפילו לשמים". ודברי גור אריה (המהר"ל מפראג): "אפילו יש להם מזל גדול בשמים שלא נוכל לגרשם – אפילו הכי נוכל לעלות".

[2]   וייתכן שדפוס רומא הוא הדפוס הראשון שהודפס בשנת ר"ל ולא רג'יו די קלבריה משנת רל"ה, המכונה "דפוס ראשון".

[3]   תודתי לד"ר אהרון מונדשיין שקרא את דברי והעיר לי הערות חשובות.